החברה האמריקאית הישראלית לגאז בעמ נ' לה מיכאל בע"מ ואח'

פסק דין

1. התובעת, החברה האמריקאית-ישראלית לגז בע"מ (אמישראגז) הגישה להוצאה לפועל שטר חוב שנעשה על ידי הנתבעת 1, חב' לה מיכאל בע"מ (להלן: חב' מיכאל), בערבותו של בעליה,

הנתבע 2, מר אורי בוחניק (להלן: הנתבע).

סכום החוב שנתבע הוא 24,387 ₪ (קרן, בשקלים שלמים), בגין צריכת גז בחודשים מרס-אפריל 2010, שתמורתה לא שולמה לתובעת.

2.הנתבעים טוענים כי שטר החוב פקע באוקטובר 2007, לאחר ששונתה הבעלות במסעדה שאליה סופק הגז, ועל כן אין התובעת יכולה להיפרע מהם על פיו.

3.שטר החוב נעשה בד בבד עם חתימת הסכם-צרכן בין התובעת לבין חב' מיכאל, ביום 11.1.04.

חב' מיכאל הפעילה אז מסעדה בשם "אל גאוצ'ו", שאליה סופק הגז על פי ההסכם.

ביום 2.9.07 שלחה חב' מיכאל אל התובעת מכתב (נספח ב' לתצהירו של הנתבע בהתנגדות לשטר החוב; להלן: מכתב ההודעה), ובו ביקשה להפסיק לאלתר את ההתקשרות בין הצדדים בשל הפסקת פעילותה של מסעדת "אל גאוצ'ו". עוד נאמר במכתב ההודעה כי במקום מוקמת מסעדה חדשה בשם "סלסה", והתובעת התבקשה לתאם התקשרות חדשה עם מנהלה של מסעדת "סלסה".

ביום 30.10.07 נחתם הסכם-צרכן מחודש, אף הוא בין התובעת לבין חב' מיכאל.

בהערות בכתב יד שבהסכם זה נכתב, בין היתר: "צרכן קיים בהקפה... מסעדה חדשה (אותם בעלים עם שותף נוסף)".

שמה של חב' מיכאל נרשם בראש ההסכם המחודש כשם הצרכן, והנתבע אישר בעדותו כי הוא הטביע בשולי ההסכם את חותמתה של חב' מיכאל וחתם עליה בחתימת ידו. שמו המלא של הנתבע אף נרשם מתחת לחתימתו.

4.בראשית נובמבר 2007 נחתם הסכם שותפות בין חב' מיכאל לבין חב' עומר בפארק ניהול מסעדות בע"מ (להלן: חב' עומר; ההסכם צורף לתצהירו של מר דוד עגיב מטעם הנתבעים).

על פי הסכם זה הקימו שתי החברות הללו שותפות רשומה מוגבלת בשם "סלסה בפארק", שהיא אשר תפעיל את המסעדה.

הנתבעים טוענים כי חב' עומר היא השותפה הבכירה בשותפות זו, ואילו חב' מיכאל היא שותפה משנית ומוגבלת. עד הנתבעים, דוד עגיב, מבעלי חב' עומר, ניהל את המסעדה.

מר עגיב אישר בעדותו כי בחודשים מרס-אפריל 2010, תקופת החוב מושא התביעה, שותפות "סלסה בפארק" היא שצרכה את הגז שסופק על ידי התובעת.

5.התובעת טוענת כי חוזה-הצרכן היחיד שקיים הוא זה שבינה לבין חב' מיכאל, שחודש ביום 30.10.07, כאמור לעיל.

התובעת טוענת כי מעולם לא היתה פנייה אליה, לא על ידי חב' מיכאל ולא על ידי אדם או גורם אחר, בבקשה לשנות את שם הצרכן לשם אחר מזה של חב' מיכאל.

התובעת אינה מכירה אישיות משפטית בשם "סלסה בפארק", ומעולם לא התבקשה להסב את הסכם-הצרכן אל אישיות משפטית כזאת (עצם קיומה של "סלסה בפארק" כאישיות משפטית רשומה היה שנוי במחלוקת. ב"כ הנתבעים מסר את מספר ה-ח.פ של השותפות הרשומה הנטענת רק לראשונה במהלך סיכומיו; בעמ' 11 לפר').

בתצהירו ובעדותו של מר אלי חזות, מטעם התובעת, נמסר כי על פי נוהלי התובעת, כאשר לקוח מודיע על עזיבתו את מקום עסקו, התובעת אמורה להחתים את מי שבא במקומו על הסכם-צרכן ועל שטר חוב חדש.

ואמנם, במחצית שנת 2010 הועברה המסעדה אל חב' אגם אירועים בפארק בע"מ (להלן: חב' אגם), ואז חתמה עמה התובעת על הסכם-צרכן, מיום 2.6.10 (נספח ו' לתצהירו של חזות).